מואוד ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש.

התובע הינו הבעלים של הרכב נשוא תביעה זו.

ביום 23.11.2011 בשעה 15:30 נסע אחיו של התובע ברחוב הראשי בשפרעם, לטענתו ( בכתב התביעה ובהודעה ששלח לחברת הביטוח) מדובר ברחוב בעל שני נתיבים לכל כיוון עם שטח הפרדה. רכב התובע נסע בנתיב השמאלי לרחוב, ואילו אוטובוס הנתבעת נסע בנתיב הימני ולפתע האוטובוס סטה מכיוון נסיעתו לנתיב שבו נסע התובע ופגע ברכבו בחלקו הימני וגרם לו נזקים כפי המתואר בכתב התביעה.

השמאי מטעם התובע העריך את נזקי הרכב בסכום של 5,927 ₪ כולל מע"מ.

הנתבעת טוענת כי ביום התאונה נהג מטעמה נהג באוטובוס נשוא התביעה ברחוב תאופיק זיאד בשפרעם, רחוב הכולל שני נתיבים לכל כיוון , אך לאורכו חונים רכבים בנתיב הימני ולכן האוטובוס נסע בנתיב השמאלי, הנהג של הרכב עקף את האוטובוס בנתיב השמאלי ע"י עליה על אי תנועה שהיה באמצע הכביש וכאשר רכב התובע רצה לחזור לנתיב השמאלי בירידה מהאי הוא פגע באוטובוס וגרם לו נזקים בסכום של 3,550 ₪ ובגינם הוגשה תביעה שכנגד.

האחריות בגין התאונה מוטלת, לטענת הנתבעת, על הנהג מטעם התובע ולכן יש לדחות את התביעה ולקבל את התביעה שכנגד.

הכרעה:

גרסת התביעה:

העד מטעם התובעת העיד בפניי באומרו:

"התאונה התרחשה בשפרעם, ליד העירייה. יש שם תחנת אוטובוס, הוא עצר בתחנה לאסוף נוסעים, עקפתי אותו. יש שם שני מסלולים לכל כיוון. בכיוון הנסיעה שלי היו שניים ואני הייתי בשמאלי. בנתיב הנגדי גם יש שני מסלולים. זה כביש ראשי. נסעתי בנתיב השמאלי, האוטובוס עצר לאסוף נוסעים, הייתי באמצע העקיפה ואז הוא יצא מהתחנה ופגע בדלת הימנית קדמית עד לאחור. כמעט סיימתי את העקיפה שלי. הבאנו שמאי שקבע את הנזק." ( עמ' 2 שורות 12 עד 17 לפרוטוקול).

בכתב התביעה ציין גרסה אחרת ולפיה רכב התובע נסע בנתיב השמאלי והאוטובוס בנתיב הימני, והאוטובוס סטה מכיוון נסיעתו לתוך הנתיב השמאלי; גרסה שפורטה בכתב התביעה, בטופס ההודעה לתאונה, שונה מגרסת נהג רכב התובע בפני. השוני לא ניתן לגישור לטעמי מאחר והליך העקיפה המדובר אינו מסתדר עם הגרסה של שני נתיבים הקיימים במקום. זאת ועוד גרסה זו אינה מסתדרת עם יציאה מחנייה ואז התרחשה התאונה מאחר וקיימים לגרסתו שתני נתיבים, ויציאה מהתחנה היא תמיד לנתיב הימני , משכך הגרסה מטעם התובע שונה מהעדות של הנהג מטעמו.

עדות נהג האוטובוס מקובלת עלי כי נתיב אחד לרוב חסום בשל חניית רכבים בו ומשמש כמקום חניה, עדות זו לא נסתרה ומדובר בנהג שהנסיעה בקו זה היא מעשה יום ביומו, וכך תומכות התמונות שצורפו לכתב התביעה ולמוצג נ/1.

שוכנעתי כי שני הנתיבים ברחוב הראשי המדובר בחלקו משמש כחניה ולכן הרכב שנוסע בנתיב השמאלי , אינו נוסע בנתיב זה אלא למעשה נוסע בחלקו בנתיב השמאלי , רכב התובע משמצא ביקש לעקוף תוך כדי הסתייעות בשטח ההפרדה ובמהלך ביצוע העקיפה, כלשון נהג רכב התובע, התרחשה התאונה.

בעניין זה עדות נהג רכב האוטובוס מתחזקת לאור גרסת התביעה לפיה ביצע מהלך עקיפה. מהלך העקיפה אפשרי מקום בו חלק מהנתיב השמאלי חסום בידי האוטובוס ואינו אפשרי בנסיבות אחרות.

מכאן שאני דוחה את גרסת התביעה, מאחר וגרסה זו שונה מהותית מהגרסה שצוינה בכתב התביעה ובטופס ההודעה, ומאחר ושוכנעתי כי העקיפה בוצע מתוך חלקו הפנוי של נתיב השמאלי והסתייעות בשטח ההפרדה ומשאלה פני הדברים אין לתובע אלא להלין על עצמו ועל הנהג מטעמו, שאצה לו הדרך לעקוף את האוטובוס , ועליו לשאת בתוצאות.

התביעה שכנגד;

התביעה שכנגד הוגשה כנד התובעים.

הוכח בפני כי אלה לא נהגו ברכב בשעת התאונה והם הבעלים של הרכב. הנהג גם לפי טופס ההודעה וגם לפי כל הפרטים הידועים לנתבעת הינו מר אמגד סלאח שאינו נתבע.

ככלל, על פי דיני הנזיקין, אדם אחראי לעוולותיו בלבד ואינו אחראי לעוולות הזולת.